מע"מ בשיעור אפס

כידוע, מס ערך מוסף הוא מס המוטל על הערך שנוסף לכל יחידה כלכלית במשק עקב ביצוע פעילות מסחרית. לפיכך, לשם הגשמת תכלית חקיקת חוק מע"מ מוטל המס על כל פעילות כלכלית שמטרתה צריכת מוצרים ושירותים במשק.

סעיף 2 לחוק מע"מ, מס ערך מוסף מוטל אך ורק על 'עסקה בישראל', סעיפים 14-15 לחוק מגדירים את היקף התחולה של המונח "בישראל" וכך מאמץ חוק מע"מ, ברובו, את עיקרון הטריטוריאליות.

לצד הסעיפים הקובעים חבות במע"מ בגין עשיית עסקה בישראל, בין אם עסקינן ב"מכר" ובין אם עסקינן ב"שירות", מונה סעיף 30(א) לחוק מגוון של עסקאות שונות, אשר המע"מ עליהן יהא בשיעור אפס, לרבות מתן שירות לתושב חוץ, מתן שירות מחוץ לישראל, מכירת נכס בלתי מוחשי, מכירת כרטיסי טיסה, קיום כנסים בינלאומיים ועוד.

ואמנם, לא בכדי מרבית העסקאות עליהן חל שיעור אפס הן עסקאות יצוא של נכסים ו/או שירותים.

שיעור מס אפס הקבוע בסעיף 30(א) לחוק מע"מ כאמור, נועד לשמש ככלי בידי המחוקק לשם קידום ועידוד פעילויות עסקיות מסוימות במשק, תוך מתן עדיפות כלכלית לעסקאות יצוא, להגשמת כוונת המחוקק לעודד ולשפר את פעילות היצוא ואת מאזן התשלומים של המדינה ע"י הזרמת מט"ח אליה.[1]

כמו כן, מרבית העסקאות המנויות בסעיף שמכוחו יחול עליהן מס בשיעור אפס הן עסקאות יצוא מוצרים ושירותים ו/או עסקאות אשר לגביהן עומד העוסק הישראלי בפני תחרות, שאין להקל בה ראש, אל מול עוסקים זרים[2], במיוחד בעידן זה בו ניתן לבצע פעולות רבות באמצעות הרשת.

יתרה מכך, כיוון שמע"מ הוא מס עקיף שייעודו למסות את הצריכה במדינה בה מתקיימת הצריכה, הרי שמהבחינה הכלכלית אין להותיר מס כלשהו, בין אם מס על עסקאות ובין אם מס על תשומות, על מוצרי יצוא שצריכתם תהא במדינה המייבאת.

משרדנו בעל ניסיון של למעלה מ-12 שנים בכל הסוגיות הנובעות מיישומו של חוק מע"מ ולרבות תחולת מע"מ בשיעור אפס בעסקאות בינלאומיות ובעסקאות אחרות וממליץ בחום לפנות להתייעצות לפני כל עסקה בינלאומית או עסקה שמעורגים בה תושבי חוץ שקיימת בה חשיפה לחיוב במע"מ.

קרן מרציאנו משרד עורכי דין ילווה את הצדדים לעסקה במטרה להוציאה אל הפועל תוך חיסכון בתשלום מע"מ המירבי האפשרי על פי דין.

[1] וראו לעניין זה את הפסיקה בעניין: ע"א 418/86 עו"ד שרגא רוזין נ' מנהל המכס ומס ערך מוסף – תל אביב, פ"ד מג(1) 837 (1989); ע"ש 57/87 חברת השייט כנרת נ' ממונה תחנת מע"מ טבריה, מסים ג(3), ה- 89 (1989); ע"ש 61/86 סקוריטס נ' מנהל מע"מ, מסים ב(4), ה- 102 (1988). כן ראו – ע"א 41/96 קסוטו סוכנויות ביטוח בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, מסים יג(2), ה- 60 (1999) (להלן – "עניין קסוטו"); בג"צ 4140/95 סופרפארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד נד(1) 49 (1999). בנוסף, יפים לעניין זה אף דברי מלומדים שנתנו דעתם בנושא: ראה למשל – ד"ר א' נמדר וי' קינן, מס ערך מוסף על יצוא שירותים, מסים י(2), א- 1 (להלן – "נמדר וקינן"); גרוס ואלתר, בעמ' 247. כמו ראה לעניין זה את דברי ההסבר להצעת החוק מע"מ – הצעות חוק 1178 (התשל"ה) 231, 237 (להלן: "הצ"ח מע"מ").

[2] ת"מ 124-08, גווילי יהושע ואח' נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ. מיסים כד/4 (אוגוסט 2010) ה-33,עמ' 282 (להלן – "עניין גווילי").

צור קשר
x

השארו מעודכנים

דילוג לתוכן