המחיר הסיטונאי

מס קניה הוא מס חד שלבי המוטל על מכירתם ועל יבואם של טובין טעוני מס. המס מוטל בשיעור שיקבע מה"מחיר הסיטוני" של הטובין וישולם על ידי היצרן או היבואן[1]
סעיף 2 לחוק מס קניה קובע כי החיוב במס קניה יוטל על "יבוא" ו"מכירה" של "טובין טעוני מס".

מחיר סיטונאי

סעיף 3 לחוק מס קניה מעניק לשר האוצר את הסמכות לקבוע בצו טובין שעל יבואם ומכירתם יוטל מס קניה, למעט מהסוגים המפורטים בתוספת, וכן לקבוע את שיעורי המס שיוטלו באחוזים ממחירם הסיטונאי:
"(א) שר האוצר רשאי לקבוע בצו טובין טעוני מס שלא מן הסוגים המפורטים בתוספת, וכן לקבוע את שיעורי המס המוטלים עליהם באחוזים ממחירם הסיטוני או – לגבי דלק, טבק ומוצריהם – ממחירם הסיטונאי או ממחירם לצרכן, או בסכום קצוב שיוטל עליהם בדרך שנקבעה בצו, או גם באחוזים וגם בסכום קצוב."

לפיכך, מס קניה מוטל על טובין טעוני מכס, המנויים בצו תעריף המכס ומס קניה בשיעור המס הקבוע בו ממחירם הסיטונאי. כלומר, הכלל לקביעת מחיר המכירה או היבוא לצורך הטלת מס קניה הוא המחיר הסיטוני של אותם הטובין.
סעיף 4(א) לחוק מס קניה קובע את הכללים לחישוב המחיר הסיטונאי, על פי המחיר המשתלם במכירה בסיטונות, כדלהלן:

"(א) המחיר הסיטוני של טובין יהיה המחיר המשתלם במכירה בסיטונות בעד אותם טובין או בעד טובין מאותו סוג, לפי הענין, במועד החיוב במס לפי סעיף 5(א) או (ב), לרבות –
(1) כל מס, היטל, אגרה ותשלום חובה אחר המוטלים על המכירה, למעט מס לפי חוק זה ולפי חוק מע"מ;
(2) כל תשלום שעל פי הסכם על הקונה לשלמו, לרבות עמלה, ריבית בשל תשלום לשיעורין או תשלום נדחה, ותשלום בעד אריזה, הובלה, העברה ואחריות."
'מכירה בסיטונות' מוגרת בסעיף 1 לחוק, כדלהלן:
""מכירה בסיטונות" – מכירת טובין לקמעונאי, ליצרן או לקבלן, וכן מכירת טובין לצרכן בכמויות גדולות;"

על ייחודו של מס קניה בחישוב המס ניתן ללמוד מעמדת רשות המסים בעצמה, כפי שבאה לידי ביטוי פסד בעניין טמפו[2], כדלהלן:
"המשיב הדגיש כי מס הקניה מנותק מהתמורה ובעיקרון נגזר מהמחיר הסיטונאי.
יפים לעניין זה גם דברי בית המשפט העליון בעניין אמקור[3], לפיהם, לצורך קביעת החבות במס קניה, יש לתור אחר המחיר הסיטונאי, כדלהלן:
"לשונו הברורה של הסעיף מלמדת, כי בסיס המס שראה לפניו המחוקק הינו המחיר המשתלם במכירה בסיטונות, דהיינו המחיר בו נמכרים הטובין לקמעונאי (ראו גם, דברי הסבר לחוק מס קניה (טובין ושירותים)(תיקון מס' 10), התש"ן-1990 (ה"ח 1965, 43)). בנוסף, מסמיך הסעיף את שר האוצר לקבוע כי במקרים מסוימים, יהיה המחיר הסיטוני המחיר המשתלם במכירת טובין לסיטונאי בתוספת שיעור שייקבע לעניין זה על ידי השר. בסעיף 4א(ג)(2) לחוק נקבע, כי שיעור התוספת ייקבע "על פי ההפרש המקובל לגבי אותו סוג טובין, בין מחירם לסיטונאי לבין מחירם לקמעונאי" (ראו גם, תקנה 8(ב) לתקנות). היינו, בעת מכירת טובין לסיטונאי קיימות שתי אפשרויות לקביעת המחיר הסיטוני לצורך מס: האחת, המחיר שהיה משתלם על ידי קמעונאי; השנייה, המחיר שהיה משתלם במכירה לסיטונאי, בתוספת המשקפת את ההפרש בין המחיר הסיטונאי למחיר לקמעונאי. הדבר אף עולה מסעיפים אחרים בחוק. כך, סעיף 4א(ד) לחוק קובע כי המחיר לצורך חישוב מס הקניה במכירת טובין בקמעונאות (קרי על ידי קמעונאי) יחושב על פי המחיר הסיטוני, כהגדרתו לעיל, או על פי המחיר המשתלם על ידי הצרכן בניכוי סכום כלשהו המשקף את ההפרש בין המחירים."
לפיכך, לצורך קביעת החבות במס, עלינו לתור אחר המחיר הסיטוני, המחיר שהיה מתקבל בין מוכר מרצון לקונה מרצון שהוא קמעונאי, יצרן או קבלן, או צרכן הרוכש בכמויות גדולות.

אף על פי כן, סעיף 4א לחוק מס קניה קובע את הכללים לחישוב המחיר הסיטונאי במקרים מיוחדים, בשונה מהוראות סעיף 4(א) לחוק מס קניה, כדלהלן:
"(א) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 4.
(ב) (1) במכירת טובין מסוג שאינו נמכר בישראל בסיטונות יהיה מחירם הסיטוני המחיר המשתלם בעדם ליצרן, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין כאמור שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שניתן להשיג בעדם במכירה בקמעונות בניכוי שיעור שקבע לענין זה, ורשאי הוא לקבוע שיעורי ניכוי שונים לסוגי טובין;
(2) שיעורי הניכוי הנזכרים בפסקה (1) ייקבעו על פי ההפרש המקובל לגבי אותו סוג טובין, בין מחירם במכירה בסיטונות ובין המחיר שניתן להשיג בעדם במכירה בקמעונות.
(ג) (1) במכירת טובין לסיטונאי יהיה מחירם הסיטוני המחיר המשתלם בעד הטובין במכירה בסיטונות, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין כאמור שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שמשלם בעדם סיטונאי, בתוספת שיעור שקבע לענין זה, ורשאי הוא לקבוע שיעורי תוספת שונים לסוגי טובין;
(2) שיעורי התוספת הנזכרים בפסקה (1) ייקבעו על פי ההפרש המקובל לגבי אותו סוג טובין, בין מחירם לסיטונאי לבין מחירם לקמעונאי.
(ד) במכירת טובין בקמעונות יהיה מחירם הסיטוני המחיר המשתלם בעד הטובין במכירה בסיטונות, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין כאמור שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שמשתלם בעדם בקמעונות בניכוי שיעור שקבע שר האוצר, ורשאי הוא לקבוע שיעורי ניכוי שונים לסוגי טובין; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו אף על שיעורי הניכוי שלפי סעיף קטן זה.
(ה) במכירת טובין שמחירם מושפע מיחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, או שלא הוסכם על מחירם, או שהתמורה בשלהם, כולה או מקצתה, אינה בכסף, יהיה מחירם הסיטוני המחיר כאמור בסעיף 4, ובהעדר מחיר כזה – עלות הטובין בתוספת ריווח כמקובל באותו ענף.
(ו) שר האוצר רשאי לקבוע סוגי טובין, שמחירם הסיטוני יהיה המחיר המשתלם בעדם ליצרן."

לפיכך, בנסיבות המנויות בסעיף 4א לחוק מס קניה, לא יוטל מס קניה באחוזים מהמחיר הסיטונאי. כך למשל, במכירת טובין מסוג שאינו נמכר בסיטונות בישראל, יהיה המחיר, לצורכי מס קניה, המחיר המשתלם בעדם ליצרן, למעט אם קבע שר האוצר אחרת.

[1] הצעת חוק מס קניה (תיקון מס' 10), הצעות חוק 1965, י"ט בטבת התש"ן, 16.1.1990.
[2] ראה ה"ש 3
[3] עא 5717/05, מנהל מע"מ ומס קניה תל אביב נ' אמקור מקררים בע"מ, פורסם בנבו.

השארו מעודכנים
לקבלת מבזקים

הצטרפו אלינו לקבלת מבזקים

עקבו
אחרינו

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות והשארו מעודכנים

צור קשר

    צור קשר
    x

      השארו מעודכנים

        דילוג לתוכן